התפשטות הנצרות באלף הראשון לספירה

מקובל לחלק את ההיסטוריה האנושית לשלוש תקופות

ציר זמן ממוקד

התפתחות הנצרות בין 0 – 1000 לספירה

0 – 30 ישו:
האימפריה הרומית שולטת ביהודה וברחבי העולם העתיק.
שליטי רומא ותושבי האימפריה הרומית היו פגניים – האמינו באלילים רבים.

30 – 313 תלמידי ישו -השליחים (פאולוס):
12 השליחים היו תלמידים שנבחרו על ידי ישו להפיץ את הנצרות, ופעלו במהלך חייו ואחרי מותו (לא כולם, יהודה איש קריות התאבד , לאחר שהסגיר את ישו ופאולוס כלל לא הכיר את ישו. )

313 – הצו המדיולאני (צו מילנו):
האימפריה הרומית מאמצת את הנצרות כדת חוקית. הנצרות מתחזקת.

325 לספירה נקבעו עיקרי האמונה:
ארגון עיקרי האמונה, החגים ומוסדות הכנסייה הנוצרית.

392 הדת הנוצרית היא היחידה המותרת באימפריה הרומית

500 הנצרות מתפשטת בעולם: השלטון הרומי מתמוטט, ראשית ימי הביניים

1000 לספירה תמורות (שינויים) מדיניות תרבותיות וכלכליות באירופה:
ימי הביניים בשיאם - הנצרות בעיצומה.